רשלנות רפואית

מי מאיתנו לא נתקל לפחות פעם אחת בחייו במונח "רשלנות רפואית"?

רשלנות רפואית הינה למעשה מתן שירותים רפואיים, תוך סטייה nרמת הזהירות הסבירה שלה, כאשר סטייה זו גרמה נזק למטופל – נזק שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו.

הרשלנות יכולה להיות של מוסד רפואי או כל גורם רפואי אחר במהלך מתן שירות רפואי (ניתוח או כל פרוצדורה רפואית אחרת), לרבות רופא, אחות, רוקח, טכנאי רנטגן, או כל אדם אחר שעוסק ברפואה או במקצוע פרה-רפואי.

כאשר נבדוק מהי רשלנות רפואית, אנו נבחן האם הגורם המטפל פעל כפי שבעל מקצוע סביר בתחומו היה פועל באותן הנסיבות. בחינה זו תעשה ביחס למידת הזהירות שנקט, מיומנותו והסטנדרט המקובל בתחום.

דוגמאות נפוצות לרשלנות רפואית:

 

רשלנות רפואית הינו מונח השייך לכל תחומי הרפואה כך שבכל טיפול רפואי במידה והגורם המטפל לא פעל כפי שהיה עליו לפעול, ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד אותו גורם, או הצוות הרפואי אשר היה מעורב בפרוצדורה הרפואית.

לא קיימת רשימה סגורה למקרים בהם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. כל מקרה ומקרה יבחן לגופו על ידי עורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית וככל שזה ימצא כי אכן הייתה התרשלות, ניתן יהיה להגיש לבית המשפט תביעה מתאימה.

להלן מס' דוגמאות למקרים שבהם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית:

 

רשלנות רפואית בזמן לידה ובמהלך היריון: נזקים שנגרמים למטופלת ו/או ליילוד בזמן לידה או במהלך הריון כתוצאה מחוסר אבחון של מומים שניתן היה לאבחן במהלך ההיריון, חוסר אבחון של מצוקת עובר (כדוגמת כריכה של חבל הטבור סביב צוואר העובר) אי הוצאה של השליה בשלמותה, הזרקת אפידורל באופן ו/או במינון שגוי וכו'.

רשלנות בטיפולים פלסטיים או ניתוחים אסתטיים: נזקים שנגרמו כתוצאה מניתוחים פלסטיים ו/או טיפולים אסתטיים כגון: ניתוחי אף, הסרת משקפיים, הסרת שיער בלייזר, הסרת שומה, שאיבת שומן, הגדלת או הקטנת חזה, בוטוקס וכו'. לדוגמא, מטופל אשר ביצע ניתוח אף שלאחריו נותר עם אף עקום וקשיים בנשימה או מטופלת שנותרה עם צלקות ו/או כוויות כתוצאה מטיפול הסרת שיער בלייזר או הסרת נקודת חן.

אבחנה מאוחרת: במקרים רבים רשלנות רפואית באה לידי ביטוי בגילוי מחלה בשלב מאוחר מידי, למרות שניתן היה לגלותה בשלב מוקדם, לטפל בה ולמנוע את התדרדרותה ואף במקרים מסוימים - למגר אותה לחלוטין. לדוגמא: גילוי מאוחר של גידול סרטני, כאשר אבחון בשלב מוקדם היה עשוי להגדיל את סיכויי ההחלמה. במקרה שכזה, וככל ומתקיים קשר סיבתי בין האבחנה המאוחרת לנזק שנגרם, יש מקום להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.

 

אבחון מוטעה/שגוי של מחלה:  מקרה בו רופא אבחן שהמטופל סובל ממחלה אחרת או לחלופין – לא הצליח לאבחן את המחלה, למרות שניתן היה לעשות כן. דוגמאות למקרים שכיחים של אבחון רפואי שגוי הם טעות באבחון מחלות בטן (כגון דלקת של התוספתן), מחלות לב (התקף לב) או מחלות סרטן.

 

טיפול רפואי מיותר: מקרה בו הרופא נתן למטופל טיפול רפואי שלא היה בו צורך, כגון תרופה שגרמה לו לנזק, מתן מינון תרופה באופן שגוי או הפנייה לניתוח שלא היה בו צורך. מנגד, במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעה גם אם לא ניתנה תרופה בכלל, מתוך מחשבה שגויה שהבעיה תחלוף לבד, כאשר צעד זה גרם למעשה להחמרה במצב הגופני או הנפשי הקיים של המטופל.

 

רשלנות רפואית בניתוח: למשל מקרה בו נותח האיבר הלא נכון (לדוגמא: ניתוח ברגל ימין במקום ברגל שמאל) או ניתוחים שבהם בוצעה פעולה רשלנית כגון תפירה כושלת של האזור המנותח או הוצאה רק של חלק מגידול ולא של כל הגידול בשלמותו וכו'.

 

יצוין כי כל הליך רפואי אשר מותיר נזק בגופו של המטופל ומתברר לאחר מכן כי הגורם המטפל לא פעל לפי הסטנדרט המקובל בתחום, יכול להיחשב כרשלנות רפואית.

 

הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה:

במקרים רבים מוגשות לבית המשפט תביעות על היעדר הסכמה מדעת לטיפול רפואי ועל פגיעה באוטונומיה.

בניגוד למונח רשלנות רפואית, הרי שהמושג הסכמה מדעת קיבל ביטוי עצמאי בחקיקה והוא מעוגן בסעיף 13 לחוק זכויות החולה וכן בחוזרי מנהל הרפואה של משרד הבריאות.

השימוש במונח הסכמה מדעת הפך לכלל ברזל בעולם הרפואה ומטרתו לוודא כי המטופל יקבל את כל המידע הנדרש בגין ההליך הרפואי ויבין מה צפוי לו. מידע שכזה יכלול סיכונים אפשריים, תרחישים שונים העלולים לקרות כתוצאה מההליך הרפואי, מה האפשרויות העומדות בפניו ולמעשה לתת למטופל את כל המידע הנחוץ (הן יתרונותיו והן חסרונותיו), על מנת שיוכל להסכים לטיפול.  

חשוב לדעת כי הסכמת המטופל להליך הרפואי היא הסכמתו המתקבלת לאחר שהוסבר לו בשפה פשוטה וברורה, ולעיתיים אף באמצעות המחשה ויזואלית, את הסיכונים, הסיכויים ושלבי ההליך הרפואי הקשורים לטיפול הרלוונטי. החתמה טכנית של המטופל  על טופס המציין כי הבין את הסיכונים והסיכויים להליך אינה מספקת ויש להסביר לו זאת בצורה ברורה ועשירה, כפי שפורט לעיל.

אז מתי תקום למטופל האפשרות לתבוע בגין היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה?

הבנת המטופל את אשר טומן ההליך הרפואי הינה קריטית וחשובה. בהעדר הבנה זו, תקום ותעמוד לו היכולת לתבוע בגין עילה של פגיעה באוטונומיה כעילה עצמאית גם אם לא הוכחה רשלנות רפואית לכשעצמה.

פגיעה באוטונומיה הינה פגיעה ביכולתו של המטופל להבין את שלבי ההליך הרפואי ולעיתים אף לבחור בין אפשרויות הקיימות בתחום.

להלן מספר דוגמאות נפוצות לפגיעה באוטונומיה בעקבות העדר הסכמה מדעת:

  • היעדר הסבר מעמיק ובשפה פשוטה אודות ההליך הרפואי ( סיכונים וסיכויים, תרחישים שונים העלולים לקרות כתוצאה מההליך הרפואי וכן מידע על טיפולים רפואיים אלטרנטיביים קיימים).

  • הסכמה חלקית של המטופל, בעוד בפועל נעשו בגופו פרוצדורות רפואיות נוספות, עליהן לא קיבל הסבר כלל וכלל.

  • מתן טיפול מיושן. עולם הרפואה, כמו בכל תחום אחר בחיינו מתעדכן ומתחדש בקצב מסחרר. שימוש בציוד ישן או שיטה מיושנת לצורך הליך הרפואי עלולה להביא לפגיעה באוטונומית המטופל ומניעת האפשרות ממנו לבחור בטיפול חדשני ועדכני.

  • מניעת מידע רלוונטי מהמטופל הקיים בתחום הרפואי. שימוש בתכשירים שונים ללא הסבר מפורט אודות תופעות לוואי או אלרגיות היכולות להתרחש כתוצאה מהשימוש בתכשיר זה. שימוש במניפולציות על החולה לצורך קבלת ההליך הטיפולי גם עלול להוביל לפגיעה באוטונומיה, למרות שלכאורה הוסבר לו ההליך הרפואי.

 

האם כל פרוצדורה רפואית כושלת תחשב כרשלנות רפואית?

מקצוע הרפואה כמו כל מקצוע אחר טומן בחובו לעיתים חוסר הצלחה ובמקרים מסוימים גם כישלון. לא כל טיפול רפואי לא מוצלח או כושל יחשב כרשלנות ובדיקת מידת רשלנותו של הגורם הרפואי המטפל תבחן בכל מקרה ומקרה לגופו.

בעניין זה יפים דברי כבוד השופט חשין ז"ל בע"א 371/90 סובחי נגד רכבת ישראל:

"לכל נזק יש שם ברפואה אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט. לא כל נזק שניתן לצפותו המשפט מטיל בגינו אחריות נורמאטיבית".

 

כיצד ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית?

יש לזכור כי תביעה בגין רשלנות רפואית היא עניין שבמומחיות ונדרש ידע רב ובקיאות בתחום המשפטי.

 

תביעה בגין רשלנות רפואית תכלול חוות דעת רפואית מקצועית והאירוע ייבדק קודם לכן באופן מעמיק על ידי עורכי דין העוסקים בנושא תביעות רשלנות רפואית אשר הגיעו לכלל מסקנה כי אכן התרחשה רשלנות רפואית.

עורכי הדין המטפלים בתביעה בגין רשלנות רפואית יתייעצו עם גורמים רפואיים רלוונטיים ולבסוף יחברו את הקצוות השונות לכדי החלטה אחת שעניינה שאלת גיבוש האחריות הרפואית - רשלנות רפואית.

עברתם הליך רפואי כושל? אתם סבורים כי בוצע בגופכם טיפול ללא הסכמתכם או ידיעתכם? דעו כי ייתכן ואתם זכאים לפיצוי בגין רשלנות רפואית.

משרדנו ישמח לעמוד לרשותכם ולהעניק לכם ליווי המשפטי מקצועי ומדויק המתאים לנסיבות האירוע שחוויתם.