תביעות נגד משרד הבטחון

משרדנו מתמחה בטיפול נפגעי מערכת הביטחון ובעל ניסיון בהתנהלות אל מול הגורמים הרלוונטיים הקשורים לטיפול בתביעה.

שירות צבאי מטבעו כרוך בנטילת סיכונים אשר לא אחת גורמים לפציעות וחבלות שונות. חשיפה לחומרים שונים או מצבי לחץ במהלך השירות יכולים אף הם לגרום למחלות ולעיתים אף להפרעות נפשיות.

תביעה נגד משרד הביטחון בעקבות פגיעה במהלך השירות הצבאי תוגש מכוח חוק הנכים תגמולים ושיקום (להלן: "החוק"). מכוח חוק זה, זכאי חייל המשרת בשירות חובה או בשירות קבע וכן שוטר או סוהר, להגיש תביעה למשרד הביטחון בגין מחלה או פציעה שנגרמו לו במהלך השירות הצבאי.

תיקון לחוק שנערך בשנת 2017 צמצום בעיקר את אפשרותם של אנשי קבע, שוטרים, סוהרים, אנשי ביטחון ואנשי משמר הכנסת, להגיש תביעת נכות נגד משרד הביטחון בגין פציעות שנגרמו להם במהלך השירות.

בהתאם לתיקון לחוק, לא תהיה זכות תביעה בגין חבלה או מחלה “עקב ותוך השירות” אלא זכות התביעה הינה רק במידה ומדובר ב”חבלת שירות” או “מחלת שירות” כהגדרתם המצומצמת בתיקון לחוק:

חבלת שירות מוגדרת בחוק כחבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות מבצעית או אירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי.

מחלת שירות  מוגדרת בחוק כמחלה שנגרמה בעקבות אירוע או תנאי שירות שאופיים, מהותם ונסיבותיהם ייחודיים לשירות הצבאי, והיא אחת מאלה:

  • מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא-אדומה, כאמור בצו הנכים (תגמולים ושיקום) (מחלת שירות כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן), תשע"ח-2018.

  • מחלה מדבקת כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה.

  • פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש או באמצעי לחימה.

  • מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה בצו.

המשמעות היא שמשרתי הקבע שנפגעו או חלו במהלך שירותם ואשר אינם עומדים בקריטריונים שצוינו לעיל, יוכלו להגיש את תביעתם למוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה, שתיבחן ככל תביעת עבודה אחרת, ולא כנגד משרד הביטחון.

את התביעה בגין נכות שנגרמה במהלך השירות הצבאי יש להגיש לקצין התגמולים על גבי טופס המיועד לכך ולצרף לה כל תיעוד רפואי המוכיח כי המחלה או הנזק הגופני נגרמו במהלך השירות הצבאי. קצין התגמולים הוא הגורם המוסמך לקבוע אם אכן קיימת עילה לתביעה על פי חוק הנכים. החלטתו תתקבל לאחר יעוץ עם רופא מתאים ובהתבסס על החומר הרפואי שהונח בפניו. רק לאחר החלטת קצין התגמולים, יועבר התיק לוועדה הרפואית אשר תדון ותקבע את גובה אחוזי הנכות לתובע.

חשוב לזכור כי קיים צורך הכרחי ונחוץ להוכיח קשר סיבתי בין הפציעה או המחלה שנגרמו במהלך השירות לבין הנזק, שאם לא כן תדחה התביעה.

 

ניתן אף לתבוע בגין מחלה שהחמירה במהלך השירות הצבאי באמצעות הוכחת קשר סיבתי בין פעולות שננקטו במהלך השירות לבין החמרת המחלה.

דיון בוועדה רפואית:

רק לאחר קבלת התביעה ע"י קצין התגמולים יועבר התיק לוועדה הרפואית אשר תתכנס ותדון בגובה אחוזי הנכות המגיעים לתובע.

 

קיימות שלוש דרגות לאחוזי הנכות שיכולה הועדה להעניק לתובע ובהתאם לכל אחת מהן יושפע גובה הפיצוי הכספי או הטבות רפואיות אחרות:

  • 1% - 9% אחוזי נכות: טווח אחוזים זה אינו מקנה לתובע דבר למעט הכרתו כנכה צה"ל.

  • 10% - 19% אחוזי נכות: במדרגה זו יוכר התובע כנכה צה"ל ויינתן לו מענק חד פעמי הנע בין 53,000 – 201,000 ₪. סכום זה מתעדכן מעת לעת.

  • 20% אחוזי נכות ומעלה: מדרגה זו מזכה את התובע בקצבה חודשית קבועה בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו. גובה הקצבה מתעדכן מפעם לפעם. בנוסף, זכאי התובע להטבות שונות וכן לקבלת טיפולים רפואיים שונים במרפאות של אגף השיקום.

על החלטת הועדה הרפואית ניתן להגיש ערר לוועדה הרפואית העליונה וזאת בתוך 45 ימים ממתן ההחלטה.

חשוב לזכור כי גם אם קבעה הועדה הרפואית אחוזי נכות שאינם מקנים לתובע דבר, הרי שככל ותחול החמרה רפואית במצבו יוכל התובע בכל שלב לפנות לוועדה שוב בבקשה להגדלת אחוזי הנכות. ככל והועדה תמצא כי חלה החמרה במצבו, יוגדלו אחוזי הנכות והתובע יוכל להנות מהזכויות המגיעות לו בהתאם למדרגת הנכות שנקבעה.

תקופת התיישנות:

יש לשים לב כי מועד ההתיישנות בגין תביעה נגד משרד הביטחון חלה לאחר שלוש שנים ממועד השחרור מהשירות כך שככל וקיימת עילה לתביעה נגד משרד הביטחון יש להזדרז ולהגישה מוקדם ככל שניתן ולא יאוחר משלוש שנים ממועד השחרור.

 

נציין כי ישנם מספר מקרים יוצאים מן הכלל בהם ניתן להגיש תביעות נגד משרד הביטחון גם לאחר שלוש שנים מיום השחרור, למשל במקרה של ”חבלה רשומה” כלומר- חבלה שנרשמה ברשומות צה”ל (כגון דו”ח פציעה) או ברשומות אחרות המתנהלת על ידי המדינה או מוסד ציבורי (כגון בית חולים). במקרים כאלה ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות.

כמו כן, ובהתאם לפרקטיקה ולפסיקה, במקרים רבים גם בפגיעות נפשיות לא נידחת התביעה מחמת התיישנות, גם אם אותה חבלה לא נרשמה בסמוך לאירוע הטראומתי. הסיבה לכך הינה מאחר ובמקרים רבים נפגעי נפש מכחישים את קיומה של ההפרעה ונמנעים מקבלת טיפול, ובמקרים אחרים הם  מתביישים לפנות לקבלת עזרה ועושים זאת רק לאחר לחץ ועידוד מצד קרוביהם. כמו כן, במקרים רבים מחלה נפשית (פוסט טראומה) פורצת רק שנים רבות לאחר המקרה הטראומתי.

נפגעתם במהלך השירות במערכת הביטחון?  אל תתפשר על הזכויות המגיעות לכם.

טיפול באמצעות עורך דין:

במידה ונפגעתם או חליתם במהלך השירות במערכת הביטחון, דעו כי קיימים לא מעט גורמים המשפיעים על סיכויי תביעתכם, הן לעניין ההכרה בתביעתכם והן לעניין גובה אחוזי הנכות שינתנו לכם ע"י הועדה הרפואית. מסיבה זו, אנו ממליצים לכם להיוועץ עם עורך דין הבקיא בסוגיית תביעות בתחום התמחות זה, על מנת שידע לאתר את המסלול הנכון לטיפול בתביעה בעזרת הכלים המשפטיים המתאימים.